החלטה בתיק בש"א 6045/05

1.        בפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור בהליך שבכותרת. ההחלטות נשואות הבקשה הומצאו למבקשת בימים 26.5.05 ו-29.5.05, ואילו הבקשה הוגשה ביום 23.6.05, כלומר בתוך המועד הקבוע בחוק. עניינו של ההליך בחוב של המבקשת למשיב מס' 1 (להלן- המשיב), אשר נדון בהוצאה לפועל. בהחלטה מיום 23.5.05 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי בשל נסיבות שונות בהליך יכול המשיב לבקש מראש ההוצאה לפועל לשוב ולעדכן את יתרת חובה של המבקשת כלפיו, כנובע מתיקון שנעשה בהחלטה אחרת בהליך.

2.        המבקשת מבקשת כי מועד הגשת בקשת רשות הערעור יוארך כך שיעמוד על 15 ימים לאחר מתן החלטת ראש ההוצאה לפועל, וזאת כיוון שאם ראש ההוצאה לפועל ידחה את הבקשה, תתייתר בקשת רשות הערעור, אך אם יקבלה- יהא על המבקשת לערער על שני העניינים גם יחד. המשיב טוען כי המבקשת נוהגת בחוסר תום לב לאורך כל ההליך, ומנסה לדחות את הקץ. עוד נטען כי הבקשה הינה טורדנית. המשיבים מס' 2 ו-3 לא הגיבו לבקשה.

3.        לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אמנם המבקשת הגישה את בקשתה בתוך הזמן הקבוע בחוק, ולפיך אין היא נדרשת להצגת טעם מיוחד, אולם נימוקי הבקשה לא שכנעוני כי יש להמתין עד להחלטת ההוצאה לפועל. כידוע, נקודת המוצא הנה כי  יש לקיים את המועדים הקבועים בחוק, המקדמים את יעילות, ודאות וסופיות ההליכים. מכלל זה ניתן לסטות רק בהתקיים "טעם מיוחד", הנוגע ליכולתו האובייקטיבית של בעל הדין להגיש את ההליך במועדו, אשר יצדיק זאת (ראו בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל ואח' (טרם פורסם)). אכן, טיעונה של המבקשת הוא טיעון של יעילות, לפיו אם תקבל את מבוקשה בלשכת ההוצאה לפועל, יתייתר ההליך דכאן. בבש"א 9159/04 הנזכרת נקבע כי קיומו של הליך תלוי ועומד יכול לעיתים להיחשב טעם מיוחד, אך הדבר תלוי בין היתר בסוג ההליך, בדרך בירורו בקשר שבינו לבין הערעור שיש להגיש, ובסיכוייו של זה האחרון. בענייננו מדובר, כאמור, בשני מישורים שונים של הכרעה, בעלי תוצאה אפשרית שווה. החלטת ראש ההוצאה לפועל היא החלטה במישור המעשי, אשר תקבע את סכום החוב בפועל, בעוד שהחלטת בית משפט זה, כמו גם החלטת בית המשפט המחוזי, עניינן במישור החבות המהותי. לפיכך, אין מדובר באותה שאלה ממש אשר נידונה בשתי הערכאות, או בחשש לפסיקה סותרת של הערכאות. המבקשת אף מערבת על פניו מין בשאינו מינו עת היא מבקשת לשמור לה את האפשרות לבקש רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בצוותא חדא עם הערעור על בית המשפט המחוזי, היינו לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל, באם תינתן לרעתה, לערכאה זו.  זאת ועוד: הבקשה אינה מגלה מתי צפויה החלטת ראש ההוצאה לפועל, ולפיכך מועד הארכה המבוקשת אינו קצוב. כל האמור, בצירוף סיכויי הליך הערעור עצמו, אשר נראה כי אינם משופרים, מלמד כי בנסיבות העניין אין להיעתר לבקשה.

4.        התוצאה היא כי המבקשת תגיש בקשת רשות הערעור תוך 10 ימים מעת מתן החלטתי זו.

ניתנה היום, כ"ג באלול התשס"ה (27.9.2005).

                                                             יגאל  מרזל, שופט

                                                                      ר ש ם 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: